בית גוברין

בית גוברין - מָרֵשָׁה הוא גן לאומי שהוכרז בשנת 1989 כדי לשמר את שרידיה של העיר מרשה, המשך המחקר באתר ושימור החורש הטבעי. הגן הלאומי משתרע על שטח של 5,000 דונם ובו מערות רבות וחללים תת-קרקעיים מגוונים ושרידים ארכאולוגיים חשובים. בחלקו הדרומי והגבוה ביותר של הגן נמצא תל מרשה.

המסלע של שפלת יהודה בנוי משכבת קירטון שהוא גיר רך מתקופת האיאוקן בעיקר, שהורבדה בים קדום. מעל לקירטון התפתחה שכבה בעובי של 1–3 מטר, של גיר קשה, המכונה 'נארי'. מסלע הקירטון נוח לחציבת חללים תת-קרקעיים ולהפקת לבנים לבניין. עיקר לבני הבניין נכרו ממערות בצורת פעמון שפתח עגול בראשן. דרך פתחים אלו נכנסו אל תחילת מלאכת החציבה, וירדו כלפי מטה בחציבה, שורה אחר שורה, והוציאו כלפי מעלה לבני קירטון לצורכי בנייה. חלק מן המערות והחללים שנחצבו שימשו גם לצרכים שונים, כגון מגורים, בתי בד, בורות מים, מתקני קולומבריה ומערות קבורה. חלק מן המערות הרבות שבשטח הגן הותקנו לביקור קהל.