הדרכים ברומא העתיקה

הדרכים ברומא העתיקה היו אחד המאפיינים הבולטים של האימפריה הרומית. אחד מהתחומים העיקריים שבהם הצטיינו הרומאים היה הכישרון ההנדסי שלהם, שבלט בעיקר בשני תחומים ציבוריים: בניית אמות מים וסלילת דרכים וגשרים. בשיאה כללה האימפריה כ-85,000 קילומטר של דרכים סלולות שקישרו בין כ-370 יעדים.

האימרה הידועה "כל הדרכים מובילות לרומא" לא הייתה אמירה סתמית. הדרכים הראשונות נסללו מרומא ליעדים שונים ברחבי חצי האי האפניני, שאותם הכניעה רומא. בהמשך, נזקקו הרומאים לדרכים על מנת להוביל אספקה לצבאם שכבש שטחים והגדיל את מרחבי הרפובליקה והקיסרות שלאחריה. כמעט לכל מקום שאליו הגיע הצבא הרומי, נסללה דרך. לאור הרחבת האימפריה הייתה לדרכי היבשה חשיבות בשליטה צבאית, כלכלית ומנהלית. הדרכים הרומאיות נקראו בדרך כלל על שם הקנסור שיזם את הקמתן.