מבצר מונפור

מבצר המוֹנפוֹר הוא אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים ובו שרידי מבצר צלבני מימי ממלכת ירושלים. המבצר בנוי על שלוחה צרה ותלולה בגדתו הדרומית של ערוץ נחל כזיב בגליל העליון בסמוך לקיבוץ אילון, כ-13 קילומטרים מצפון-מזרח לעיר נהריה וכ-6 קילומטרים מצפון-מערב לעיר מעלות תרשיחא. האתר הוא גן לאומי בתוך שמורת הטבע נחל כזיב.

המונפור זכה להתייחסותם של חוקרים רבים עקב מאפייניו הייחודיים. אדריאן בועז מציין בספרו "ארכאולוגיה של המסדרים הצבאיים" כי "המונפור הוא דוגמה יוצאת דופן למבצרי שלוחה צלבניים". יהושע פראוור מציין כי "גדול חלקו של הטבע מחלקו של האדם בחוסנו של המבצר". המבצר עצמו נבנה בעיקר כמקלט עבור אבירי המסדר הטווטוני כנגד פגיעתם של חברי המסדרים הצבאיים הנוצריים האחרים ששלטו בעכו - הבירה של ממלכת ירושלים הצלבנית בסוף המאה ה-13, ולא כעמדה אסטרטגית כנגד אויבי ממלכת ירושלים, המוסלמים. מבצר מונפור מבודד ומרוחק מדרכים מרכזיות, עובדה ההופכת אותו לחסר חשיבות אסטרטגית של ממש, ועל פי דברי פראוור הוא לא תוכנן להכיל חיל מצב גדול או לעמוד במצור ממושך. המבצר החל את דרכו כחווה חקלאית טרם הפך לאחת מהדוגמאות…