מגדלי שתיקה

מגדלי שתיקה הם מבנים מעגליים המשמשים את מאמיני דת זרתוסטרא לטיפול בגופות המתים ולקבורתם. הכינוי "מגדלי שתיקה" באנגלית ניתן למבנים בשנת 1832 על ידי מתרגם של הממשל הבריטי בהודו.לפי דת זרתוסטרא, גופת המת היא "נאסו", משמע, טמאה. לפי אמונתם יסודות העולם הם מקודשים, ולכן לא ניתן לקבור את הגופה בארץ, לשרוף אותה או לשלח אותה לנהר או לים מחשש לטמאם. לכן נוהגים להניח את הגופה על גבי המגדלים, שם להקות של ציפורים טורפי נבלות, שעשו את סביבת המגדלים לביתם, אוכלות את הגופה, ושאריות הבשר והעצמות מתייבשות לאור השמש. התהליך הזה, לפי מאמיני הדת הזורואסטרית, מטהר את העצמות מהטומאה, וכעבור תקופת זמן של עד כשנה אוספים את עצמות המת והן מוכנסות לבור קבורה בתוך המגדל. שם מפוזר סיד על העצמות שמאיץ את התפוררותן, לבסוף האפר נשטף במי גשמים, עובר מסננות של פחם וחול, עד שלבסוף נשטף אל הים.

המגדלים הם בדרך כלל זהים בצורתם. הם בעלי גג שטוח, שבו מונחות הגופות בשלושה מעגלים: החיצוני יועד לגברים, האמצעי לגופות נשים והפנימי ביותר לילדים.