קדוש

קָדוֹשׁ באמונה דתית הוא אדם המוכר כבעל מידה יוצאת דופן של קדושה, דמיון לאלוהים או קרבה אליו. מכיוון שהקדוש נחשב כבעל כוחות על-טבעיים נחשבים ברכתו יעילים במיוחד. משום כך עומדים קדושים במרכזם של סיפורי מופת ומתוארים כמחוללי נסים. עם התפתחות הדת, הולך ומצטמצם הצד המאגי-נסי שמיוחס לקדוש, והדת הרשמית מדגישה יותר את אופיו הרוחני, דבקותו הדתית, ולעיתים פרישותו וסגפנותו הקיצונית. עם זאת, השימוש במונח קדוש תלוי בהקשר ובזרם הדתי. בנצרות בדוקטרינה הקתולית, האורתודוקסית המזרחית, האנגליקנית, האוריינטלית אורתודוקסית והלותרנית, כל המאמינים שנפטרו והגיעו לגן עדן נחשבים לקדושים, אך חלקם נחשבים ראויים לכבוד גדול יותר או לחיקוי. הכרה כנסייתית רשמית, וכתוצאה מכך פולחן קדושים ציבורי, ניתנת לכמה קדושים השייכים לזרם הדת באמצעות תהליך הקאנוניזציה בכנסייה הקתולית או ההאדרה בכנסייה האורתודוקסית המזרחית לאחר אישורם.