מנזר סן מייאן דה סוסו

מנזר סן מייאן דה סוּסוֹ, הוא מנזר קתולי לשעבר, השוכן בתחומי המועצה המקומית סן מייאן דה לה קוגויה בקהילה האוטונומית לה ריוחה בצפון ספרד, על מדרון ההר מעל לגדה השמאלית של הנהר קרדנס. מבנה המנזר הוא חלק מהמתחם המונומנטלי של שני מנזרים, יחד עם המנזר החדש יותר של סן מייאן דה יוסו.

בנייתו החלה בסוף המאה ה-6, מקורו בקוינוביון ויזיגותי, שהוקם סביב קברו של הנזיר המתבודד מייאן הקדוש, שמת בשנת 574. לאורך המאות שלאחר מכן ועד המאה ה-12 עבר המנזר הרחבות שונות כתוצאה מהשינוי מחיים של נזירים מהתבודדות לסֶנוֹבּיוּם ומאוחר יותר לנזירות משותפת, כשסגנון הבנייה היה מוזערבי ורומנסקי. חשיבותו של המנזר אינה רק אמנותית ודתית, אלא גם לשונית וספרותית. כאן נזיר כתב את הגלוסאס אמיליאנסנס , שהיו הערות הסבר בשולי העמודים שנכתבו בלטינית. רישומים אלה נכתבו בשפה רומאנית. במנזר זה מופיעים ההערות הראשונות שנכתבו בבסקית, ומסיבה זו הוא נחשב לערש השפות הרומאניות של ספרד והשפה הבסקית. כאן גם התגורר גונסאלו דה ברסאו , נזיר והמשורר הראשון שכתב בספרדית ששמו ידוע לנו.