מנזר סן מייאן דה יוסו

המנזר המלכותי סן מייאן דה יוסו, הוא מנזר קתולי השוכן בתחומי המועצה המקומית סן מייאן דה לה קוגויה בקהילה האוטונומית לה ריוחה בצפון ספרד, על הגדה השמאלית של הנהר קארדנס באמצע העמק של סן מייאן. המנזר הוא חלק מהמתחם המונומנטלי של שני מנזרים, יחד עם המנזר העתיק יותר של סן מייאן דה סוסו.

את המנזר הורה לבנות המלך גרסיה סאנצ'ס השלישי מפמפלונה , המכונה "גרסיה מנאחרה" בשנת 1053. ההיסטוריה של הקמתו קשורה לאגדה המבוססת על נס של הקדוש מייאן, רועה צעיר שהפך לנזיר מתבודד. כשמייאן נפטר בשנת 574, בגיל 101, קברו אותו תלמידיו במערה שבה חי, וסביבה נוצר המנזר הראשון, זה של סן מייאן דה סוסו. חמישים שנה לאחר מותו של מייאן כתב הקדוש בראוליו מסרגוסה , שהיה הבישוף של סרגוסה בתקופת הממלכה הוויזיגותית, את תולדות חייו של מייאן.